נורית לביא

 

שמי לפני הנישואין ניזרי נורית

מקור שמי הפרטי: הפרח נורית אינני יודעת מה מקור השם נזרי אך בעברית פירושו הנזר/הכתר שלי.

שמות הורי: סימי ואברהם נזרי אחי: יעקב, מרסל, מאיר ואילן אחיותי,: דניאל, חגית ורותי נשואה + 3 ילדים

מנהלת תפעול בבית דפוס וסטודיו לגרפיקה.

 

נולדתי בעיר עפולה שבישראל ב-15.9.1965.

אני נולדתי שנה אחרי שהוריי עלו לארץ, החמישית מבין אחיי והראשונה שנולדה בארץ.

הורי דיברו צרפתית, מרוקאית ועברית.

גדלתי בבניין בן 8 קומות בגבעת המורה. אנו גרנו בקומה שביעית עם נוף המשקיף לכל עמק יזרעאל. והיו לנו 3 חדרי שינה. חדר לבנים, לבנות ולהורים.

האירועים שאני זוכרת הם חגיגות בר המצווה של אחיי ואת חגיגת החתונה והחינה של אחותי הגדולה. אני זוכרת שאבי תפר לכולנו בגדים חגיגיים ושכולנו יחד עם הדודות הכנו המון סוגי עוגיות מתוקות ומטעמים מיוחדים.

המאכלים שנהגנו לאכול: חמין בכל שבת, בימי שישי: דגים והמון סוגי סלטים מבושלים (חצילים, סלק אדום, לפת, מטבוחה, חצילים מטוגנים, גזר מבושל ועוד..) ופשטידת ביצים עם תפו"א,

החג שאני זוכרת במיוחד הוא: חג הפסח, לקראת החג הזה ניקינו את הבית בצורה מאוד יסודית וסידרנו מחדש את כל הארונות, מיינו וסיננו דברים לא שימושיים.

ולקראת חג הפורים הכנו תחפושות מעניינות – מאוד אהבתי את חג פורים ואת משלוחי המנות.

המטלות שהיו לי בבית ילדותי, הייתי אחראית על סדר ונקיון הבית באופן יומיומי.

 

למדתי בביה"ס יסודי ע"ש יצחק בן צבי ובביה"ס תיכון במגמה הומנית ע"ש דוד בן גוריון.

המקצועות האהובים עלי בבי"ס היה ספרות וביולוגיה.

ספרו על משהו מעניין אליו אתם מתגעגעים שהיה קיים בתקופת ילדותכם ונעלם מהעולם.

מעשה קונדס: כשהייתי בכיתה ו' היה לנו משמרות בשער ביה"ס ופעם אחת נעלתי את השער והלכתי למקום העבודה הקרוב של אמא שלי לעזור לה בבית האבות ולבקר את הקשישים. באותה שעה באו לביקור אצל המנהלת אנשים חשובים שלא יכלו להיכנס כי המפתח היה אצלי.

הסיפור היה מביך מאוד וכמובן שנענשתי על כך.

בבית הספר היסודי היו לנו ארוחות צהריים וחוגים מאוד מעניינים עד אחה"צ כמו תכשיטנות, חוג בטיק (שעווה חמה ע"ג בד), היתה אוירה חמימה בבית הספר, בהפסקות רקדנו במעגלים.

מערכת היחסים עם הוריי: אני מאוד כיבדתי את הורי ועוזרת להם. אמי תמיד דאגה שלא יחסר לנו כלום, ספרי לימוד ובגדים חדשים, אבי היה מסייע לי בתרגילי חשבון בבי"ס יסודי והוא היה מתקן כל דבר שהתקלקל כמו אופניים, שעון, מחשבון וכו'. אני עזרתי ברחיצת כלים, ניקיון וסדר.

הייתי ילדה ביישנית ולא שיתפתי הרבה את הוריי בחוויות מן הכיתה ובתהליך ההתבגרות.

בתקופת הנערות הייתי בקשר טוב עם אחיותיי. את אחותי הצעירה שיתפתי המון.

אחיותי הגדולות דאגו לי והזמינו אותי לבקרם במעונות האוניברסיטה.

הייתי תלמידה חרוצה, תמיד הכנתי שיעורים, קראתי ספרים ולמדתי למבחנים. ביסודי הייתי תלמידה מצטיינת ועזרתי לתלמידים אחרים.

בתיכון מאוד אהבתי את מקצוע הביולוגיה וזה גם בשל המורה לביולוגיה שמאוד אהבתי אותה ואת הדרך בה העבירה את השיעורים.

 

בתקופת נערותי היתה לי חברה טובה בשם ענת ולאחר מכן חברה בשם לינדה.

היינו נפגשות אחר הצהריים ומשחקות באוספים שהיו לנו (מפיות, מחקים...) ובמשחקים כמו:

קלאס (אבן שטוחה שמזיזים ע"י קפיצה ברגל אחת), גומיה (שנמתחת בין 2 ילדים וההינו קופצים מבלי להיפסל, 5 קוביות ועוד...

הייתי תקופה די קצרה בתנועת הנוער העובד והלומד. היינו נפגשים בקן של התנועה ועושים פעולות גיבוש עם החברה. טיילנו ביחד בחופשות החגים למס' ימים במדבר יהודה והרי יהודה. הפעולות היו לא מספיק מאורגנות ומתוכננות וכשהשתעממתי עזבתי.

בתור ילדה אהבתי מאוד לרקוד בריקודי עם, להקת מחול, ולהקת ג'אז ופופ מכיתה ד' ועד סוף התיכון רקדתי המון! זה היה התחביב העיקרי שלי. התחביב השני היה קריאת ספרים.

הספרים קראת בתקופת התבגרותh – "המאהב" של א.ב. יהושוע, בעל זבוב של גולדינג, התפסן בשדה השיפון של ג'יי די סלינג'ר, החטא ועונשו של אנה קרנינה

חווית ההתבגרות החזקה ביותר הזכורה לי היא חצ'קונים בעיקר.

המוסיקה שהאזנתי בגיל ההתבגרות היה הביטלס, הרבה מוסיקת פופ

אני התנדבתי לעבוד מול קשישים ולבקר אותם בבתים, להאזין לסיפוריהם ולהוות להם חברה.

כמוכן, הייתי בקשר טוב עם קשישים מבית אבות גבעת המורה.

 אני בתקשורת פייסבוק עם חברי השיכבה ואנו לקראת מפגש של בני המחזור בשל יום הולדת 50 של בני המחזור.

 

האירוע שהשפיעו על חיי כילדה היו מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור.

 אני זוכרת את המירוץ הלילי למקלטים באמצע הלילה, ירדנו 7 קומות וזה היה מאוד מלחיץ. אני זוכרת את המתח שהיה בבית ואת האוירה במקלט.

כנערה היה לנו קשר טוב עם הרבה מן השכנים. היינו מלווים דברים אחד לשני, עוזרים ומבקרים אחד השני. יש לנו שכנים מעפולה שבקשר טוב איתנו עד היום.

בתקופת שירותי בצבא הייתי בחיל אויר בשלהי מלחמת שלום בגליל.

"נפל האסימון" – הצלחתי להבין. כיום לא משתמשים באסימונים ששימשו לתשלום בטלפון ציבורי.

 

רציתי להיות כשהיה גדולה  קלינאית תקשורת

הכרתי את בעלי עופר בתל אביב בחופשת הלימודים נפגשנו לסרט דרך חבר משותף שבאתי לעולם גידלנו ילדה בת 8 וילד בן 2

הטיפ שלי לחיים הוא בכל דבר בחיים תעשו את הכי הטוב שאתם יכולים.

הדבר הכי מגניב שעשיתי זה היה שעשיתי טיול אוהלים ברחבי אמריקה.